אנו נמצאים בעיצומם של ימי זיכרון, בין זיכרון השואה לזיכרון חללי צה"ל ופעולות הטרור. האמת שאנו גם נמצאים בעיצומם של ימי זיכרון ומנהגי אבלות על פטירתם הטראגית של עשרים ושתים אלף תלמידי רבי עקיבא.

נשאלתי לא מכבר דווקא על יום הזיכרון של חללי צה"ל ופעולות האיבה. הרי לכל אחד מהנופלים הקדושים יש יום זיכרון, יום הפטירה, "ייארצייט" בלשון הקודש. מה יש לנו ביום זיכרון נוסף? זהו יום כללי לזיכרון החללים? הרי אין משפחה שלא זוכרת את יקיריה?,

התשובה הפשוטה והלא דתית היא, כי יש משמעות להזדהות של כל העם עם הנופלים ועם בני המשפחה שגם מחזק אותם ובודאי יש בזה משהו חשוב.

אבל נראה לי שיש משהו הרבה יותר עמוק ויהודי ביום הזיכרון, הרבה מעבר להזדהות וזיכרון. אני רוצה לחזור לימי הזיכרון שאנו בעיצומם, הלא הם ימי ספירת העומר שאנו זוכרים ואבלים על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא. הלא אם נחשוב לרגע אנו זוכרים ואבלים על מותם, חלק ממנהגי האבלות, לא שומעים מוזיקה, לא מסתפרים, וכן אנו נוהגים שלא מתחתנים בימים אלו. על המנהג של מתחתנים, אפשר לתהות ולשאול הרי ביהדות נישואין אין זה מסיבה גרידא, אלא מעשה מצווה מרומם ומיוחד ביותר עד שיום החופה דומה ליום הכיפורים, ואנו מבטלים זאת בגלל אסון כבד, ככל שיהיה גודל האסון, זה לא מעט מוגזם לנהוג מנהגי אבלות ברמה של ביטול החתונות?!.

התשובה היא כי ביהדות זיכרון הוא לא הזיכרון בעצמו, אלא הזדהות ועבודה מיוחדת עכשוית כדי לתקן את האסון. במותם של תלמידי רבי עקיבא אפשר לומר שזכינו וקיבלנו מחכמים את האינפורמציה, מדוע זה קרה? "שלא נהגו כבוד זה לזה" מובא בגמרא. אז בימים אלו אנו זוכרים ונוהגים אבלות, אבל מנסים כמה שיותר "לתת כבוד זה לזה", הלוואי שנצליח ונתקן את אסונות העבר, שיביא לנו תרופה ומזור.

אני חושב שגם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופיגועי הטרור, אף שאנו לא יודעים את טעם נפילתם. הכל מאיתו יתברך, מה שבטוח שהם קדושי עליון שעלו בסערה השמיימה על קידוש השם. ביום כזה אנחנו צריכים לזכור ולהוקיר להם טובה ולעשות משהו לעילוי נשמתם הטהורה זה דבר ראשון.

אבל בודאי גם ביום זה חשוב שנבקש מהם שיעתירו לבורא יתברך שלא נדע עוד שבר בארצינו הקדושה.

אני חושב שחשוב לסיים מאמר זה עם הסיפור ששמעתי לפני שנים רבות על מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק וקדוש לברכה, ששאלו אותו כמה בחורים מישיבת קול תורה, ישיבה שעמד בראשה. האם כדאי וחשוב ללכת להתפלל בקברי התנאים בצפון הארץ. ענה להם מרן זצ"ל כי "לא רחוק מכאן, במרחק הליכה יש בית קברות של קדושים וטהורים, שם אתם יכולים להתפלל". כוונת רבי שלמה זלמן היתה על בית הקברות הצבאי שבהר הרצל הסמוך מאוד לישיבת קול תורה בבית וגן בירושלים. דבריו של מרן זצ"ל אינם צריכים הסבר. תהא נשמתם הטהורה צרורה בצרור החיים.